Thursday, May 7, 2020
Saying Tachnun on Erev Pesach Sheni
Tomorrow Friday the 14th of Iyar is Peach Sheni. Most people dont say Tachnun Although it is not mentioned in shulchan Aruch to omit. The question is does the rule not to say Tachnun by mincha prior to a day that you don't say tachnun apply. There is a debate among poskim the minhag hayeshiva in Lakewood is to say tachnun today. The reason given is that the simcha on pesach Sheni was only during the time that the Korban was brought and not all day.
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
אין שום מנהג אצל האשכנזים שלא לומר תחנון בפסח שני, אלא בכל ק"ק אשר יש להם מסורת כולם אמרו תחנון בפסח שני,
ReplyDeleteוז"פ
VERY RIGHT! IF ONLY PEOPLE WOULD LOOK INTO ALL THESE NEW ZACHEN BEFORE...
DeleteLook at the Oruch Hashulchan siman 131 -12 that you dont say tachnun on pesach sheini the shararei teshuva siman 131 brings minhagim that you dont say tachnun
Deleteyes, but that's only the minhug of the sefardim, he wrote ashkenazim. the aruch hashulchon might be coming from the cheshek shlomo, who wrote in sdei chemed not to say. but that was his own chiddush
ReplyDeletewell for the yekka's at least it wasn't a yom tov as they would never miss in any case
ReplyDeleteבשדי חמד (דברי חכמים ס"ס נ"ז) הביא תשו' החשק שלמה שכ' ודע עוד דמהא דאיתא בחולין (קכ"ט:), כתוב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד, ומקשה הש"ס הא רבה למספד, מוכח להדיא דבפסחא זעירא גם האידנא אסור בהספד ותענית אף לאחר שבטלה מגילת תענית כמו בערב פסח הראשון דאסור במלאכה גם בזמה"ז, דאלת"ה אלא דלא עדיף משאר ימי מגילת תענית א"כ מאי מקשה מה דלא חשיב גם פסחא רבה בימי מג"ת דהא באמת כבר קחשיב ליה לפסחא רבה בימי מג"ת והי' בפ"ק דמג"ת דתניא שם מתמניא בניסן עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד וא"כ ערב הפסח נמי בכלל ימים הללו אלא ודאי דעיקר הקושיא הוא מדכללו לערב הפסח בכלל היו"ט דחגא דשבועיא ומשמע דהאידנא בטלה וע"ז מקשה שפיר דלמא גרע מפסחא זעירא דלא בטלה גם האידנא. וזה ראיה ברורה וסייעתי' ל מ נ ה ג ה ס פ ר ד י ם דאין אומרים תחנון בי"ד באייר, ונהירנא שפעם אחת חל תענית שני בתרא בי"ד באייר, והורה להלכה מר אחי הגאון ז"ל שלא ישלימו התענית של בה"ב, ע"כ בשד"ח.
ReplyDeleteודבריו תמוהין דהא לא קמתמה הגמ' אמאי דלא קחשיב גם פסחא רבה בימי מג"ת כלל, אלא הכי איתא התם בסו"פ העור והרוטב, תניא אמר ר' אליעזר שמעתי שאבר מן החי מטמא אמר לו ר' יהושע מן החי ולא מן המת וקל וחומר ומה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא מת שהוא טמא לא כל שכן כתוב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד הא רבה למספד אלא כל דכן הכא נמי כל דכן. והיינו דקמתמה ר"י אדיוקא דקא דייק ר"א בשמעתתיה דחי דוקא ולמיעוטי מת דא"כ נימא פסחא זעירא דוקא וממעט פסחא רבה והא ודאי ליתא, וכן פי' רש"י א"ל ר"י וכי מפני ששמעת מן החי סבור אתה לומר מן החי דוקא ולא מת בתמיה והלא כתיב במגילת תענית פסחא זעירא כו'.
אולם בעיקר חידושו כבר קדמו בהגהות יד שאול (יו"ד סי' ת"א) והאריך בזה בספרו יוסף דעת (שם) וזת"ד, ולכאורה אמרתי כיון דבטלה מגילת תענית האידנא א"כ שוב מותר להספיד ומכ"ש לומר תחנה, אמנם אח"כ נדפסה מגלית תענית וכתוב בי"ד ביה נכסת פסחא זעירא דלא למספד, וא"כ בשביל שחיטת פסח אמרו דלא למספד וזה ל"ש למגילת תענית, ובזה אף שבטלה מגילת תענית מ"מ מה שאסור מצד שהיה בו שחיטת פסח זה לא בטל, ואפשר שגם אסור להתענות.
ודבריהם תמוהים דהא בהדיא קאמר בספ"ק דר"ה (י"ט:) דבטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים ומשמע דתו לא איכא וכן משמע מסתימת כל הראשונים וכן הוא בטוש"ע (סי' תקע"ג) בסתם דרק חנוכה ומגילה לא בטלו הא כל שארה בטילין ומה שדחק החשק שלמה שם דהיינו משום דלא חשיב התם רק היו"ט של מג"ת שנקבעו על הניסים וכתב ע"ז וזה ברור אינו אלא תימה דלדבריו מאי רמי התם אמאי דתני בטלה מג"ת מאידך ברייתא דתניא לא בטלה הא האי תנא דקאמר בטלה מג"ת לא קאמר רק על היו"ט של מג"ת שנקבעו על הניסים וא"כ אידך ברייתא קאי שפיר על כל שאר הימים.
וגם בלאו הכי הרי עיקר סברת היד שאול דכיון שבשביל שחיטת פסח אמרו דלא למספד, ובזה אף שבטלה מגילת תענית מ"מ מה שאסור מצד שהיה בו שחיטת פסח לא בטל דזה ל"ש למגילת תענית, הוא תמוה, דהא פשיטא דלא משום דהו"ל יום נכסת פסחא זעירא ליחידים יהיה אסורה בהספד ותענית לכל ישראל, ורק משום שגזרו בה במג"ת הוא דאסירא בכל הני.
וראיתי בתשו' מהרש"ם (ח"ו סי' ל"ב) שכבר השיג על היוסף דעת ע"ש ואכהמ"ל
וע"פ קבלה אין להתענות בפסח כ"כ בדעת תורה סי' תצ"ב