דיני פורים קטן אדר ראשון

Tonight and tomorrow is Purim Katan

אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים 

The Shulchan Aruch (OC 697:1) writes that we do not recite tachanun or  למנצח  on Purim Katan, nor are we permitted to fast or deliver a hesped. The Rema adds that some maintain that one must eat a special meal and be joyful on Purim Katan. This is the opinion of the Rif (cited by the Tur 697). Tosfos (Megila 6b) quotes this position as well but argues that it is not correct. Similarly, the Rema quotes the opinion of the Rif that one should eat a special seuda on Purim Katan, but the Rama concludes that this is not the accepted minhag. Still, in deference to those who are strict, the Rema writes that it is proper to add something extra to the meal in honor of Purim Katan. In the final statement of the Shulchan Aruch, Orach Chaim, the Rema concludes this discussion about Purim Katan by citing the verse in Mishlei (15:15) “v’tov lev mishteh tamid” (“And one who has a good heart will feast continuously”). What does the Rema mean to convey with this pasuk? Many suggestions have been proposed, and the Mishnah Berurah (sif katan 5) offers a brief comment as well. Perhaps the Mishnah Berurah understands that a “tov lev” is a person who recognizes G-d’s miraculous supervision and intervention in the world. Such a person invites guests and shares with them his acknowledgement of the Divine providence. Even if there is no formal obligation to have a seuda on Purim Katan, it is admirable for a “tov lev” to do so. (See also Kesav Sofer on Chumash, end of Titzaveh) OUTorah.org

דיני פורים שבאדר הראשון

כאשר השנה מעוברת ומתווסף חודש אדר נוסף ללוח השנה, נדחים כל ענייני חג הפורים לחודש אדר השני, ובניהם קריאת פרשת זכור ומצוות חג הפורים, וחודש אדר הראשון נחשב כחודש רגיל מן המניין. אכן מן הגמרא משמע שאף שהמגילה אינה נקראת בחודש אדר הראשון, מכל מקום עדיין התאריכים יד' וטו' שבאדר הראשון שווים ליד' וטו' שבאדר השני בתענית והספד, וכשם שאסור להספיד ולהתענות בפורים כך יהיה אסור ביד' ובטו' שבאדר הראשון, ומשום כך נוהגים שלא לומר תחנון ונפילת אפיים בימים אלו, שאין זה נכון לומר בהם "יענך ה' ביום צרה", שהרי ימי נס והצלה הם מכל מקום. יש מן הראשונים שכתבו שיש להרבות בסעודה קצת בימים אלו, ואף שלא נהגו כן, מכל מקום אין בכך כל רע, ודבר טוב הוא להרבות בשמחה ומשתה בימים בהם נעשו ניסים לישראל