This year the fast of Asarah B'Teves comes out on Friday Erev Shabbos Vayigash. It is Unique since it is the only fast that is observed as a fast on a Friday. The last few times תענית עשרה בטבת fell out on a Friday was in 1996, 2001, 2010,2013,2020. The gemara in Eruvin 41a discusses how to conduct a fast on erev shabbos. According to the אבודרהם, if Asarah B’Teves would potentially fall out on Shabbos, we would all actually be required to fast on Shabbos but that is impossible according to the calendar. Meforshim explain since the siege on Asarah B’Teves was the beginning of the long chain of tragedies that ended with the churban Beis HaMikdash it has the ability to push off Shabbos.
Halachos below from sefer נטעי גבריאל (for more halchos or insights see here)
-When the fast of Asara B’teves falls out on a Erev Shabbos, the fast must be observed until nightfall. We break the fast by making Kiddush friday night.
-Shachris om Friday is like any other fast day.
-Mincha we lein ויחל and read the Haftorah, we recite עננו during shmoneh esrei. We do not say Tachanun or אבינו מלכנו. It is best to Daven Mincha earlier preferably Mincha Gedolah. (when we dont דוכן)
-Since it's erev Shabbos it is permitted to take a Hot shower, Haircuts and all shabbos preparations (Mishna Berura 551:7)
-Those those who refrain from listening to music on fast days should refrain from music on Asara B’teves as well even after chatzos(Nitei Gavriel based on sefer Rokeach Kitzur shulchan aruch 121)
- One who has the custom to taste the Shabbas food every Friday (טועמיה) may do so on Asara B’teves but one must careful not to swallow it be sure to only taste a small amount of food and to then spit it out (OC 567:1, Mishna Berura 567:6, Kaf Hachaim, OC 567:10)
- kabolas shabbos and Maariv begin earlier so people can get home and make kiddush at צאת הכוכבים.
- Zemiros that are sung before Kiddush may be deferred and sung during the meal.
-Those who have a minhag not to make kiddush Friday night between 6:00 pm-7:00 pm should disregard the minhag(Nitei Gavriel)
- The fast starts at alos hashachar as usual and it goes until tzeis hakochavim even if one has already come home from shul on Friday
night4. Tzeis hakochavim in this case is based on the amount of time past shkiyah that one normally waits after a fast. For many, this is
50 minutes after shkiyah. There is no concept of accepting an “Early Shabbos” thereby ending the fast early.
- Making kiddush on mezonos or drinking a coffe with milk before or after washing see below for reference only
קידוש בליל שבת על מזונות
. מי שקשה לו להמתין להוריו או לסעודת הישיבה בליל שבת, יכול לכתחילה לקדש על מזונות [הגר"ח קניבסקי].
קפה חלבי
אפשר לכתחילה לקדש על מזונות ולשתות קפה עם חלב, ואח''כ לאכול סעודת שבת רגילה עם פת, ואפשר גם באותו סעודה בתחילתה מיד אחרי קידוש לשתות קפה חלבי, אח''כ להחליף מפה, ולהמשיך בסעודה בשרית [רמ''א ומשנ''ב תצ''ד סקט''ז], וימתין חצי שעה עד שיאכל משהו בשרי [כך הוא המנהג, שבט הלוי והליכות שלמה] ויש שנזהרים, ולכתחילה יאכל וישתה משהו ביניהם [היות ואוכל יחד עם השתיה, שלא לאכול בסעודה אחת חלבי ובשרי תשובות והנהגות ח''ב סימן ש''צ ד''ה ומיהו].
The Chasam Sofer wrote that the reason Chazal established a fast for the siege on Asarah B’Teves, as opposed to every other time Yerushalayim was under siege over the millennia, is that on that day in the Heavenly courtroom it was decided that the Beis HaMikdash was to be destroyed a few years hence. There is a well-known Talmudic dictum that any generation in which the Beis HaMikdash has not been rebuilt is as if it has been destroyed again. Therefore, he explains, every Asarah B’Teves the Heavenly court convenes and decrees a new Churban. That is why the fast of Asarah B’Teves, even though it is considered a minor fast, nonetheless has the potential to possibly override Shabbos. These explanations would also certainly explain why we would fast on a Friday for Asarah B’Teves.
There a famous shtikle Torah from Rav Chaim Brisker on the above mentioned אבודרהם. See below
בדין תענית עשרה בטבת
הנה הב"י (או"ח סי' תק"נ) כתב בשם האבודרהם דאם היה אפשר שיחול עשרה בטבת בשבת היו מתענים אפילו בשבת, משום שנאמר בו בעצם היום הזה כמו ביו"כ, אלא שאינו יכול לחול בשבת. וצריך ביאור מ"ש עשרה בטבת משאר תעניות.
והנה תענית חלום מתענין אפילו בשבת, וחזינן מזה דשייך תענית בשבת, רק דבכל מקום נדחה התענית מפני השבת משום דגם למחר יכולים להתענות על זה, ולמה שיתענו בשבת, אבל אם היה צריך להתענות דוקא בשבת וא"א לדחותו למחר, שפיר נוכל להתענות בשבת, ולפיכך בתענית חלום דאמרינן בגמ' שבת (דף י"א ע"ב) דיפה לחלום כשמתענין בו ביום א"כ אין לדחותו למחר, לכן מתענין שפיר בשבת. וזהו החילוק בין עשרה בטבת לכל התעניות, דכל התעניות מתענים מפני המאורעות שארעו ותלוי בחודש כדכתיב בקרא, א"כ יכולים להתענות גם למחר, ולכן כשחל בשבת נדחה למחר, אבל בעשרה בטבת דכתיב "בעצם היום הזה" (עי' ר"ה דף י"ח ע"ב), א"כ הוא דין דוקא באותו יום, וע"כ א"א לדחותו למחר, ושפיר היה אפשר להתענות אף בשבת. [א"ה, עיקר יסוד זה כ"כ במנ"ח מצוה שא ע"ש שהאריך בזה, וע"ע בקונטרס חנוכה ומגילה סי' ח מה שהביא מהגרי"ז זצ"ל בענין זה].
No comments:
Post a Comment