When Purim Falls on Friday What Time is the Purim Seuda?

 For informational purposes only for Halacha and Minhagim speak your LOR.

Written by Rabbis Eli Gersten, Yaakov Luban, and Moshe Zywica of the Orthodox Union

The Rema (Shulchan Aruch OC 695:2) writes that when Purim is on erev Shabbos, it is preferable to begin the Purim seuda in the morning (before chatzos) so as not to detract from the honor of Shabbos.

The Mishnah Berurah (695:10) cites the Yad Efrayim who writes that if this will be difficult, one may l’chat’chila postpone the seuda up until three hours before Shabbos Bedieved (after the fact), if one is unable to begin the seuda until later, one must still eat the seuda up until Shabbos. If one is still in the middle of the Purim seuda at shkia (sunset), when Shabbat begins, one can be  “Poress Mappa”, in which the Purim Seuda and Shabbos evening meal are essentially combined into one. According to this approach, the Purim Seuda begins late in the day on Friday. In the minutes leading up to sunset, one is to cover the challah/lechem mishna which is on the table and one then be mekabel shabbos with the recitation of Kiddush. (If one drank more than a Reviis wine ny the purim seuda he does not make a bracha of borei pri hagefen by kiddush only vayechulu and asher kideshanu) After Kiddush has been recited one simply eats a kzayis of bread and continues with one’s meal which has now been transformed into the Shabbos evening meal. Maariv is done after the meal. The Mishnah Berurah writes that if this were to happen, one would recite Retzei in bentching, but not al hanissim. One cannot recite both retzei and al hanissim, since this would be a contradiction. Since we are required to recite retzei, this indicates that it is Shabbat and Purim is over. Therefore, one can no longer recite al hanissim. (Kosher.com)

שנה זו יחול פורים דמוקפים ט"ו באדר בערב שבת קודש, כתב הרמ"א1: כשחל פורים ביום שישי יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד השבת. וכתב במ"ב2: והיינו קודם חצות היום לכתחילה. וביד אפרים כתב בשם מהרי"ל להתיר קודם תחילת שעה עשירית. (בשעות זמניות)

יש הנוהגים בכהאי גוונא עקב כך שבבוקרו של יום לאחר קריאת המגילה עסוקים הם עד הצהרים במצוות מתנות לאביונים ובמשלוחי מנות3 ולאחמ"כ תפילת מנחה, ולאחמ"כ מתכוננים לשבת, ואח"כ אין באפשרותו לאכול סעודת פורים כמו שמבוא' בהלכה מפני שלא יוכל לאכול סעודת ליל שבת שהיא סעודת מצוה. ואשר על כן נוהגים הם "פורס מפה ומקדש" דהיינו מתחילים את סעודת פורים קודם שעה תשיעית (שעות זמניות, מפני שלאחמ"כ אסור כבר לאכול סעודה מפני כבוד השבת, עי' שו"ע סי' רמט' סעי' ב' ומ"ב שם). נוטלים ידיים ואוכלים כביצה לחם ועוד, כמחצית השעה קודם השקיעה האשה מדלקת נרות, והבעל מקבל את השבת ע"י דיבור או ע"י אמירת (עי' במ"ב סי' רסא' ס"ק כא') ואז פורס הוא מפה על הפת הנמצאת על השולחן ואינו צריך להביא לחם משנה, וי"א שצריך הוא להביא לחם משנה. (ולכסותם) ומוזג כוס יין ומקדש ויכולו וכו', ואם כבר שתה יין בתחילת הסעודה אינו מברך כעת שוב 'בורא פרי הגפן' אלא ממשיך עד 'מקדש השבת'. ושותה ומחלק לכל המסובין, ואינו צריך לברך שוב על הפת מפני שכבר בירך בתחילת הסעודה, אך צריכים כולם עתה לאכול כביצה (עי' מ"ב סי' רצא' ס"ק ב') מן החלה מפני שאין קידוש אלא במקום סעודה וממשיך בסעודתו, ולאחר צאת הכוכבים ממשיך לאכול סעודתו ויקפיד לאכול אז עוד פת או מזונות קצת יותר מכביצה ומתכוין לצאת בזה גם יד"ח סעודת שבת, ויצא יד"ח סעודת פורים וסעודת שבת. ולאחר ברכת המזון מתפלל ערבית. (יוצא לנו למסקנא שצריך לאכול מתחילת הסעודה לכל הפחות ג' כזיתים, א' בתחילת הסעודה. ב' לאחר הקידוש. ג' לאחר צאת הכוכבים. (עי' מ"ב סי' רסז' ס"ק ה')

ועתה נשאלת השאלה מה מזכיר בברכת המזון, האם רק 'רצה' כי עכשיו שבת ולא פורים, או רק 'על הניסים' כי בתר תחילת הסעודה אזלינן4, או שאומר גם 'על הניסים' וגם 'רצה'. כתב המשנה ברורה5: כשחל פורים בערב שבת ומשכה סעודתו עד הלילה חייב להזכיר של עכשיו דהיינו רצה וא"כ איך יאמר על הניסים דהוי תרתי דסתרי וכיון דאין הזכרת על הניסים חמור כל כך לכן יאמר רק של שבת6.

אמנם המאירי7 כתב: ואף אנו ואבותינו נוהגים בפורים שחל להיות ערב שבת שמתחילין בסעודה מבעוד יום עד שיקדש היום ופורסין מפה ומקדשין וגומרין את הסעודה ומזכירין בה של פורים מטעם זה שהרי אף חמשה עשר יום נס הוא והדין נותן להזכיר בה של פורים אף על פי שעבר יום ארבסר בשעת הברכה הא בשאר סעודות שבערבי שבתות וימים טובים וראשי חדשים ומוצאיהם הכל הולך כשעת הברכה ואפילו אכל מבעוד יום ושכח ולא בירך ומשחשיכה נזכר מברך כראוי לשעת הברכה, ועי"ש. ולפי דברי המאירי אם ט"ו חל בערב שבת ופרס מפה וקידש, בברכת המזון לא יאמר 'על הניסים' אלא רק 'רצה' משום שט"ז אינו יום נס, אמנם בספר מנהגי ארץ ישראל8 כתב: וכשחל פורים בערב שבת המנהג היפה והנעים הוא לעשות הסעודה בערב אחר תפלת המנחה ובאמצע הסעודה פורס מפה ומקדש וחוזר ואוכל סעודת שבת. וכן כתב מהריק"ש בהגהותיו ואחר כך מברכים זמן ואומר על הניסים דבתר התחלת הסעודה אזלינן כדפסק מרן9 ואח"כ מתפללים ערבית של שבת וזו היא הדרך היותר ישרה, וכן הוא מנהגינו בעיה"ק ירושלם ת"ו. מבוא' מדבריו שגם אם חל ט"ו בערש"ק ופרס מפה וקידש בליל ט"ז אומר גם 'על הניסים'.

מקורות וציונים

1. סי' תרצ"ה סעי' ב'. 2. ס"ק י'. 3. עי' מ"ב סי' תרצ"ה ח'. 4. עי' שו"ע תרצ"ה ג'. 5. תרצ"ה ס"ק ט"ו. 6. עי' בשער הציון אות י"ט. 7. כתובות ז' ע"ב. 8. פורים-י"ח. 9. בסימן תרצ"ה.

(מאמר זה מבוסס על מאמר שהתפרסם בעלון 'שערי יושר' ע"י ר"א פלשניצקי בשנת תשס"ח שפורים דפרזים חל ביום ו')