This year the fast of Asarah B'Teves comes out on Friday Erev Shabbos Vayigash. It is Unique since it is the only fast that is observed as a fast on a Friday. The last few times תענית עשרה בטבת fell out on a Friday was in 1996, 2001, 2010, 2013. The gemara in Eruvin 41a discusses how to conduct a fast on erev shabbos. According to the אבודרהם, if Asarah B’Teves would potentially fall out on Shabbos, we would all actually be required to fast on Shabbos but that is impossible according to the calendar. Meforshim explain since the siege on Asarah B’Teves was the beginning of the long chain of tragedies that ended with the churban Beis HaMikdash it has the ability to push off Shabbos.
Halachos below from sefer נטעי גבריאל (for more halchos or insights see here)
-When the fast of Asara B’teves falls out on a Erev Shabbos, the fast must be observed until nightfall. We break the fast by making Kiddush friday night.
-Shachris is like any other fast day.
-Mincha we lein ויחל and read the Haftorah, we recite עננו during shmoneh esrei. We do not say Tachanun or אבינו מלכנו. It is best to Daven Mincha earlier preferably Mincha Gedolah. (when we dont דוכן)
-Since its erev Shabbos it is permitted to take a Hot shower, Haircuts and all shabbos preparations (Mishna Berura 551:7)
-Those those who refrain from listening to music on fast days should refrain from music on Asara B’teves as well even after chatzos(Nitei Gavriel based on sefer Rokeach Kitzur shulchan aruch 121)
- One who has the custom to taste the Shabbas food every Friday (טועמיה) may do so on Asara B’teves but one must careful not to swallow it be sure to only taste a small amount of food and to then spit it out (OC 567:1, Mishna Berura 567:6, Kaf Hachaim, OC 567:10)
- kabolas shabbos and Maariv begin earlier so people can get home and make kiddush at צאת הכוכבים.
- Zemiros that are sung before Kiddush may be deferred and sung during the meal.
-Those who have a minhag not to make kiddush Friday night between 6:00 pm-7:00 pm should disregard the minhag(Nitei Gavriel)
- The fast starts at alos hashachar as usual and it goes until tzeis hakochavim even if one has already come home from shul on Friday
night4. Tzeis hakochavim in this case is based on the amount of time past shkiyah that one normally waits after a fast. For many, this is
50 minutes after shkiyah. There is no concept of accepting an “Early Shabbos” thereby ending the fast early.
Where does it say you can't lidten to music? It may not be in the spirit of the taanis, but where does it say that it's assur?
ReplyDeleteRav Chaim (חי הגר"ח על הש"ס) explains the אבודרהם differently ואכמ"ל
ReplyDeleteIys also Nitel nacht this year Thursday night the 25th is Friday.
ReplyDeletePlease post where the R' Chaim is. Thanks
ReplyDeleteראש השנה דף י"ח ע"ב
Deleteבדין תענית עשרה בטבת
Deleteהנה הב"י (או"ח סי' תק"נ) כתב בשם האבודרהם דאם היה אפשר שיחול עשרה בטבת בשבת היו מתענים אפילו בשבת, משום שנאמר בו בעצם היום הזה כמו ביו"כ, אלא שאינו יכול לחול בשבת. וצריך ביאור מ"ש עשרה בטבת משאר תעניות.
והנה תענית חלום מתענין אפילו בשבת, וחזינן מזה דשייך תענית בשבת, רק דבכל מקום נדחה התענית מפני השבת משום דגם למחר יכולים להתענות על זה, ולמה שיתענו בשבת, אבל אם היה צריך להתענות דוקא בשבת וא"א לדחותו למחר, שפיר נוכל להתענות בשבת, ולפיכך בתענית חלום דאמרינן בגמ' שבת (דף י"א ע"ב) דיפה לחלום כשמתענין בו ביום א"כ אין לדחותו למחר, לכן מתענין שפיר בשבת. וזהו החילוק בין עשרה בטבת לכל התעניות, דכל התעניות מתענים מפני המאורעות שארעו ותלוי בחודש כדכתיב בקרא, א"כ יכולים להתענות גם למחר, ולכן כשחל בשבת נדחה למחר, אבל בעשרה בטבת דכתיב "בעצם היום הזה" (עי' ר"ה דף י"ח ע"ב), א"כ הוא דין דוקא באותו יום, וע"כ א"א לדחותו למחר, ושפיר היה אפשר להתענות אף בשבת. [א"ה, עיקר יסוד זה כ"כ במנ"ח מצוה שא ע"ש שהאריך בזה, וע"ע בקונטרס חנוכה ומגילה סי' ח מה שהביא מהגרי"ז זצ"ל בענין זה].
Who am I to comment? But I'll do it anyway. Asereh Bteves was the start of the churban. As mentioned above, if it fell on shabbos, due to the severity we would be fasting. We have seen such Kaalos. How is a mega event with partying like there is be held on the eve of such a day- on a day when such churban was brought to klal yisroel. Yes it is nittal as well. How many yidden were murdered on nittel nacht? Where is our senses? Have the past 9+ months of covid numbed and warped our minds?
ReplyDeleteIt's the new mishigas called ליל שישי, it's a heter for anything and everything.
DeleteI totally agree with you, Anon 11:30AM. Just because something is allowed, doesn't mean it is OK to do. As a resident of Lakewood for over 40 yrs. I can say that Lakewood used to be sensitive to such things. We lived a life differently from other areas. Now our uniqueness is gone and we have become as insensitive as the rest. Of course there are still some who remember that this was once an Ihr Hatorah with a higher level of living. Kudos to them now more than ever as they are swimming against the current. Just a dream, but I always wish for Chadesh Yameinu Kekedem, in the larger sense of Yemei Hamashiach, of course, but even in the smaller sense of lifestyle of old Lakewood.
DeleteWhat mega event?
ReplyDeleteWhat’s the Minhag to avoid 6:00-7:00?
ReplyDeleteSome people have a minhag not to make Kiddush during the 6th hour.
DeleteAre you from Mars? As in Mazel Maadim?
Delete🕕 to 🕖 = 🔴. 🤔
It is from arizal. Quoted in magen avraham
DeleteThe Viznintzer Rebbe of Bnei Brak begged his chasidim this past shalosh Sudes tish hat about the minhag not to make Kidush between 6 and 7 in the winter nights because mazal maadim and the Samach Mem is then in control. But next week motzei asara beteves “Have Rachmonus on your families and do not be machmir. The Bnei Bayis are hungry. Hose whol want to be machmir should say a capital Tehilim and it would be as if they kep the minhag. The Rebbe mentioned that the original minhyag was onlt for the Rebbes and not for the Chassidim in general. But if you are machmir don’t do it on other’s expense.
Deletether rebbe didnt " BEG" rather it was mentioned in the drasha ,
DeleteTHe Chassm Sofer has a difrernt pshat
ReplyDeleteז"ל החתם סופר תורת משה חלק ב' בפ' ויקרא בדרשות לז' אדר (דף ט:-י.) אחר שמביא את חידושו של האבודרהם הנ"ל שעשרה בטבת דוחה שבת: "ויש להבין הלא יו"ד טבת לא היה רק התחלת המצור העיר ועד שתי שנים ומחצה ((ראה להלן שהבאנו דעות שונות כמה זמן נמשך המצור.)) לא נחרבה, וקשה חורבנה מסתמא מן התחלת המצור, ולמה ט' באב אין דוחה שבת, וכו'. ונראה דהנה הטעם שקבעו תענית על המצור ההוא, הלא היתה ירושלים כמה פעמים במצור בימי פרעה נכה וכדומה, רק הטעם הוא דמה שהיתה העיר בטרדת המצור שני שנים ומחצה זו מחמת שבאותו יום שסמך בבל למטה על ירושלים כמו כן ישבו בית דין של מעלה, אלו מיימינים אלו משמאילים עד שגברו המשמאילים ונחרב הבית.
והנה, אין לך שנה שאין קללתה מרובה מחבירתה (עי' סוטה דף מט.), וכל דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו (ירושלמי יומא פ"א הל' א'). נמצא שבכל שנה נתחדש חורבן חדש, וזהו בכל פעם כשמגיע אותו יום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור יושבין בית דין של מעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה, ודבר זה מרומז קצת בספר הקרניים (מאמר ו' על חודש טבת), עיין בפירושו הנקרא דן ידין בענין חודש טבת.
וידוע, דעל צרה שעברה כמו יום שמת בו אביו ואמו אין אנו מתענין בשבת, אבל תענית חלום מותר להתענות, דבשביל עונג שיש לו שמבטל צרה העתידה לבוא עליו לא מעונה היא, הלכך ט' באב, דזהו רק על הצרה שעברה לא דחו שבת, אבל תענית י' טבת זהו על ביטול צרה העתידה עונג הוא, והיה דחי שבת", עד כאן דברי החת"ם סופר.
ביאור דבריו, שיום המצור, יום עשרה בטבת, הוא היה היום שפסקו בבית דין של מעלה להחריב המקדש, והמצור היה תחילת ביצוע פסק הדין ההוא. וכן הוא יום הדין בכל שנה ושנה, שבו דנין אם ימשך המצב של חורבן או לא. ולכן צמים בו לא רק משום אבילות על המצור שהיתה, אלא גם ובעיקר כדי לבטל גזר דין עתידי של חורבן, שלא יגזר השנה המשך החורבן, אלא בנין וגאולה. ולפיכך צום זה דוחה שבת דומיא דתענית חלום, שיפה לבטל חלום כאש לנעורת, ודוקא באותו יום (כמבואר בגמ' שבת דף יא.), ומשום הכי עונג הוא לו לצום ולא לאכול (כמבואר בטור או"ח סימן רפ"ח), ואדרבה לאכול הוא עינוי בשבילו כי עומדת עליו גזירה שלא תתבטל אלא בצום ביום ההוא. וכן כאן עונג הוא לנו לצום בעשרה בטבת שחל בשבת כי על ידי הצום הזה אנו מבטלים הגזירה העתידית של חורבן, ושייך דבר זה רק באותו יום כמ"ש (יחזקאל כד, ב) "בעצם היום הזה", וכמו תענית חלום.
ReplyDeleteונראה ששפיר נלמד האי דין, שעשרה בטבת דוחה שבת מיוה"כ, כמ"ש האבודרהם, שהרי גם יוה"כ דוחה שבת מאותה סברא, שהרי יוה"כ הוא יום חיתום הדין, והצום והעינוים הם כדי לזכות לסליחה וכפרה ולהחתם לחיים טובים, וא"כ אין הצום סתירה לעונג שבת כעין תענית חלום. וכמו שגדרו של יוה"כ הוא בעצם היום הזה, שהחיתום תלוי בעשרה בתשרי, כמו כן יום החיתום של הדין של עשרה בטבת גם תלוי בעיצומו של יום, ולכן דוחה שבת.
מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א נשא דברים בסעודה שלישית השבת ובין היתר עורר את החסידים על נקודה חשובה הנוגעת לליל שבת קודש הבאה - פרשת ויגש, מוצאי צום עשרה בטבת. כידוע, יש נוהגים שלא לקדש על היין בין השעות 00:6 ל-00:7 בלילי השבתות של החורף, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו כפי שמובא בספרים. הרבי מויז'ניץ העיר לכלל הציבור וביקש לא להחמיר בשבת הקרובה על המנהג החסידי העתיק. "חוסו על נפשות בני הבית" ביקש האדמו"ר, "צום עשרה בטבת יחול ביום שישי, אל תחמירו על עצמכם מנהג זה כאשר בני הבית רעבים מהצום". "אלו המחמירים יאמרו פרק תהילים וזה יהיה כאילו שמרו על הקפידה",האדמו"ר הוסיף את דבריו, הקפידה להמתין בין השעה 6 ל-7 היה ידוע מנהג רק לאדמו"רים ולא לחסידים אבל אלו שכן מקפידים שיחוסו על בני הבית בשבת הבאה.,
ReplyDelete