יום שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה לְבַל יַעֲבֹר בָּם מִקְרֵה רָעָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַ
Friday, October 28, 2022 / ג' חשון תשפ״ג ערב שבת פרשת נח
- Weather: Friday night low 48, Shabbos day hi of 61
הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו טעמא דקרא (בקונטרס למכסה עתיק, פרשת בראשית עמוד ה) הביא, ששם אמו של נח היה אשמוע בת אלישוע בן חנוך. ויש אומרים, שמה בת אנוש (מדרש כתב יד). ויש אומרים, ברונוש בת ברכאל
(בריש ספר תולדות אדם להר"ש אלגזי. וכנראה העתיקו מאיזה מדרש)
---------------------------------------------------------------
בס"ד, ערב שבת פר' נח תשפ"ג. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
לא יודע במה להתחיל? בראשי מתרוצצים לפחות 10 נושאים שיש לי מה לכתוב עליהם, ולכן אני מפקיר את אצבעותי על המקלדת ומבקש מה' שיכוון אותם לאותיות הנכונות שינפיקו דברים נכונים שיניבו תועלת.
לפעמים, ביום רביעי, כאשר אני צריך להתיישב לכתוב את ההקדמה, אני חושב לעצמי, למה לי כל זה? זה לוקח זמן רב ומי יודע אם יש לזה תועלת שמצדיקה את המאמץ?
הבוקר היה לי רגע כזה, ואני נכנס לחנות לרכוש משהו וממולי יוצא מהרכב הרב שלמה פערר שליט"א, מחשובי מרביצי התורה בלייקווד, יהודי שעוסק בקירוב, ועם חיוכו התמידי והגוט ווארט ששגור על לשונו, מקרב הרבה בנים לאביהם שבשמים, והוא רץ לקראתי ואומר לי: היום אתה שולח את הגליון, כן? תדע לך שזה מחיה אותי כל שבוע מחדש ואני משתמש בדבריך בשיחותיי, ולפעמים קורא את ההקדמה כמה פעמים.
אז נכון, יכולתי לנפח פה סיפור שחשבתי לא לכתוב וביקשתי סימן מן השמים ושלחו לי אותו לסימן, אבל לא, לא חשבתי לא לכתוב, רק סתם הייתי לֵאֶה ואולי עצלן והוא נתן לי חיזוק, וגם זה נקרא חיוך מן השמים ברגע הנכון, ועל כך תודתי נתונה לו ומאחל לו שיזכה תמיד
לשמח.ההקדמה נותנת לי צבע לפעמים, בשבוע שעבר, כאשר סיפרתי שצרב לי שמישהו פלט לי שהסיפור עם השידוך לא אמין, קיבלתי שעות ספורות אחרי ששלחתי את המאמר 2 תגובות משתי הקצוות. האחת: מאותו יהודי, שהתקשר להתנצל על שגרם לי צביטה בלב והבהיר שח" לא התכוון לפגוע וביקש שאסלח לו.
מאוחר יותר עוד קורא השאיר לי הודעה בקולו, ומספר לי שהוא קרא את אותו הסיפור ולקח לו רגע לקלוט, שהוא הצד השני של הסיפור, שביתו התארסה לפני חודש והוא שלח צ'ק וצירף מכתב לחברה של הכלה שזכתה להיות השליח הטוב, בלשון הזה: 'זכית להקים בית נאמן בישראל'.
לנושא אחר, לא קשור לכלום, אלא, שכל כך נהניתי, שאמרתי לעצמי שאעשה נכון אם אשתף אתכם בזה ומקווה שגם אתם תיהנו.
יש בלייקווד יהודי יקר, איש עסקים - שמנותק לגמרי מהעולם הזה, נראה לכם תרתי דסתרי? אני כבר התרגלתי לתופעה, הוא יושב בפגישות עסקים כשבידו גמרא קטנה, וכאשר איש שיחו מהרהר רגע, הוא חוטף עוד כמה שורות ומידי שנה בערב פסח כאשר בכל ביכנ"ס עושים 'סיום מסכת' במקום 'תענית בכורים', הוא עושה סיום הש"ס, הרי, שהוא צריך להספיק 7 דפי גמרא ליום והוא עושה את זה תוך כדי עיסוקיו.
הצדיק הזה הזמין אותי לבר מצוה של בניו התאומים שהתקיימה השבוע, ובניו חתני ה'בר מצוה' הפתיעו את האבא וריתקו את כל האורחים.
כולנו התרגלנו למנהג ישראל מקדמת דנא להתחיל לשורר מיד כשחתן הבר מצוה מתחיל לדרוש, אבל כאן חיכתה הפתעה רבתי, חתן א' קם והפנה את ראשו אל אחיו חתן ב' ושאל אותו אם ידוע לו מדוע בחו"ל יש נוהגים להניח תפילין בחול המועד? אחיו קם והתחיל להרצות לו מה הטעם והמקור, ואז שאל הראשון שוב: למה בארץ ישראל לא מניחים? והוא ענה והתחילו להתווכח, זה שואל וזה עונה, זה מתקיף וזה מיישב.
היה פשוט נחת, וכל האורחים היו מרותקים ושכחו מהמנהג לקטוע אותם בשירה.
וכאשר סיימו, קם האב המופתע ונשקם על ראשם, והוסיף מדיליה נופך ספיר ויהלום על פלפולם המרתק, אשריכם ישראל.
נדיר שאני מקנא, מקווה שזה נטו קנאת סופרים.
מזכיר לי סיפור נחמד: מישהו בא להגריא"ל שטיינמן זצוק"ל ושאל: נולד לו תאומים במזל טוב, ושאלתו בפיו, אם יש לו מה לחשוש מעין הרע? הרב שטיינמן חייך וענה: 'אתה יודע מי מקנא ביולדי תאומים? מי שילד שלישיה...'
וכמובן, איך אפשר בלי להזכיר את הבחירות הבאות עלינו השבוע. המילים איבדו חשיבות, כמה צחקתי השבוע, כאשר שדרן בתקשורת פער פיו על הציבור האגואיסטי שעסוק בתורה ובגלל זה לא משרת את המדינה, וברור לו שהוא יהודי יותר מכל החרדים האלו.
ובמה אתם חושבים שהוא שירת את המדינה? מצעירותו עמל ובעט ברגלו בכדור על מגרשי הכדורגל, הוא קלע הרבה 'גול'ים והבקיע הרבה שערים, עד אשר הפך לאחד מגדולי הדור בתחומו, וכאשר פרש, הפך לאיש פרסומת ל'חיש גד' של 'מפעל הפיס' והספיק להסתכסך עם יותר מחצי עולם. והוא בא להטיף לנו מוסר על אי תרומה למדינה...
הרבה חרדים רוטנים על שחלק מהנציגים האגודאיים אינם עושים די את המצופה מהם, ועוד טענות שונות ומסתבר שבחלק מהטיעונים יש צדק ובפרט על אי קיום בחירות פנימיות שנים רבות, אך כאשר העיירה בוערת לא עושים חשבונות, שועטים לכבות את השריפה וזה מה שעומד בפנינו כעת, ומי שדוקא רוצה למחות? יצביע ש"ס ויצא ידי חובת מחאה. (אין כוונתי למי שאינו מצביע כי כך הורו רבותיו שתמיד שומע להם).
כל פעם שמתקיים בחירות אני נזכר בסיפור שקרה לי ביום הבחירות לפני כ-15 שנה.
אני פוסע ליד 'זכרון משה' ואני רואה קבוצה מתגודדת ומפטפטת בעניינא דיומא וכאשר התקרבתי, צועק אחד מהחבורה: 'הנה הוא'.
נבהלתי, 'מה קרה'? אני שואל.
'אתה עוד שואל'? הוא עונה. לפני 10 דקות עבר כאן רכב עם רמקול על גגו וקולך נשמע באידיש: 'בהוראת גדולי ישרל, גייט שוין קלייבן ג'. דקות ספורות אח"כ עבר פה עוד רכב עם רמקול על גגו וקולך הדרמטי נשמע בעברית: 'בהוראת מועצת חכמי התורה, הזדרזו להצביע ש"ס'
וזה עתה רמקול נוסף מסתובב וקולך צועק בגרון ניחר 'גיוואלד, בהוראת רבותינו אסור להשתתף בבחירות הטמאות'.
תגיד לי, אומר איש שיחי, נראה לך הגיוני שאתה מוכר את העקרונות שלך תמורת כסף?
'לא ולא' עניתי לו 'העקרונות שלי זה כסף'...
וכל 'זכרון משה' צהלה ושמחה.
נ.ב. מה הקשר המובהק, בין מה שקרה לנח עם האריה והיונה בתיבה לחידת שמשון הגיבור הידועה 'מעז יצא מתוק'? (תחפשו בגליון).
בברכת בחירה נכונה:
ישראל אהרן קלצקין
לבקשת הצטרפות או כל שאלה או הערה והארה, כתבו לי בכתובת דלהלן: maadoney@gmail.com
No comments:
Post a Comment