The last day of Chanukah known as Zos chanukah there are special tefillos to recite and segulos for parnasah on זאת חנוכה. The sefer נטעי גבריאל brings down a מנהג ספרדים to recite 308 times the פסוק of "שובו שברו לנו מעט אוכל" as a Segulah for Parnasah on Zos Chanukah the word שוב is B'gematria 308.
A old minhag in Yerushalayim to daven for rain-
זאת חנוכה" - היום האחרון של החג היו מביאים קערות גדולות אל תלמוד תורה, ליד בית הכנסת יוחנן בן-זכאי". שם היה מתאסף כל הציבור, לתפילת הגשם. הראשון" לציון היה עומד על הבמה, קוראים את שיר השירים ומתפללים על הגשמים
ה'בני יששכר' מביא בשם המקובלים, שהחל מראש חודש אלול ועד 'זאת חנוכה', מאירה ברקיע תבנית יד פשוטה, המקבלת שבים, ויד זו עוברת לאחר 'זאת חנוכה'. רמז לזה נרמז בפסוק "בזאת יכופר עוון יעקב", שב'זאת חנוכה', שאז קוראים את פרשת "זאת חנוכת המזבח", אז הוא גמר כפרת עוון יעקב
מכיון שב'זאת חנוכה' קוראים בקריאת התורה על חנוכת המזבח, לכן, כך מסופר בספר "מנהגי ארץ ישראל" שתלמידי התלמודי תורה ומלמדיהם בראשיהם סבבו בימי החנוכה על בתי הגבירים והנכבדים, שם נתנו להם מאכלים טעימים וכסף. מכל המאכלים והכסף ערכו סעודה גדולה וטעימה ב"זאת חנוכה" בתלמודי התורה, וסעודה זו נקראת בשם "חנוכת המזבח". לפני הסעודה אמרו 308 פעמים (!), כמנין המילה "שבו", את הפסוק "שובו שברו לנו מעט אוכל" וגם 'שיר השירים' בניגון מיוחד. לאמירה זו ישנו טעם על פי הסוד. ומעניין שבשו"ת שיח יצחק (להגר"י וויס זצ"ל אב"ד ווערבוי שבהונגריה) מספר שמנהג הספרדים לומר בתתי"ם את הפסוק "שובו שברו לנו", כאמור. אך הוא כותב שאומרים אותו רק- 8
פעמים ולא- 308 פעמים
בלקוטי מהרי"ח כתב, שהיו גדולים במהלך הדורות שנהגו לערוך סעודה גדולה ב'זאת חנוכה', "ובוודאי יש בזה כוונה גדולה". והליקוטי מהרי"ח בעצמו מסביר שיתכן שנהגו כן מפני שהוא היום בו נגמר מצוות הדלקת נרות החנוכה, ועושים סעודה ל"גמרה של מצווה
Today in the 930-1030 minyan in the back room downstairs in Satmar shtiebel Foster Ave, Zot Chanukah was sold for $160
ReplyDeleteNu Nu..
DeleteIn Lutzk 9am minyan it was sold for $600
Except that in Satmar, it wasn't the gvirim trying to buy it, it was regular menchen.
Delete