Friday, March 27, 2020

Lakewood Zmanim ערב שבת קודש פרשת ויקרא תש''פ

                                                          "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".
                                                         לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה

Friday, March 27, 2020 / ב׳ ניסן תש״פ ערב שבת פרשת ויקרא

-Candle lighting 6:58 pm
-Shkia/sunset 7:16 pm
-Weather: Rain showers in the morning will evolve into a more steady rain in the afternoon. High 51F.  Chance of rain 90%. Rainfall around a quarter of an inch.
               
                     הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ⁠ "אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"  בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ⁠






אמר הבעש''ט הקדוש: כל הרפואות למד מפסוק:''וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה'' כי אל''ף זעירה דתיבת ''וַיִּקְרָא '' מורה שמשה זכה לסוד האין'' . וזה שער הנו''ן בנו''ן שערי בינה.

כתוב במסכת ראש השנה (כא, ע''ב): ''חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד''. למה לא כתוב בגמרא שקיבל משה רבינו רק מ''ט שערי בינה? למה כתוב שקיבל ''כולן'' –כולן זה כל החמישים, אבל אחר כך מוסיפים ''חסר אחד''? כי שער הנו''ן, שער החמישים התגלה במתן תורה רק כאור מקיף אפילו למשה רבינו ורק לפני מותו הוא הסיג שער הנו''ן. ועל זה מרמזת תורה בפסוק: ''וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ''. נבו – זה נו''ן בו, כי אז משה רבינו קיבל שער הנו''ן פנימה, וזה סוד של ''אין''.

יש סוד ''אני'' שזה סוד הביטוי ויש סוד אין שה סוד הדבקות, לא ביטוי כלפי חוץ או כלפי מטה - אלא דבקות והתכללות בשורש. ''אני'' ''ואין '' זה אותן האותיות. אל''ף זעירה זה סוד של ''אין''. הכוונה תהיה: להמשיך לו שער הנו''ן – על ידי זה יתרפא החולה. והוא כללות של שם מ''ה (יוד -הא-ואו-הא) ועל ידי זה הם נו''ן שערים. ודבר ידוע: ששער חמישים נקרא ''אין'', ולכן הרפואה באה דווקא מבחינה הזאת.

ועוד הוא אומר:
כי הנה יש חמישים שערי בינה ומ''ט שערים הם נקראים סטרהא ושם הוא מקום מוצא הדינים וכו' אבל בשער החמישים שהוא נקרא אי''ן, שם הוא רחמים גמורים ואין שם דין כלל, ולכן כשמעלים הדינים אל שער האי''ן, נתקנים, כי בדבר שאין לו שטח אין שייך שבירה. אל''ף – זה אלופו של העולם, יו''ד – חכמה שפנימיות שלה – ביטול, נו''ן – בינה, נו''ן שערי בינה. אם אדם הראשון היה אוכל בסדר הנכון: קודם מעץ החיים (חכמת הלב) ורק אחר כך מעץ הדעת (שכל, הבנה) – אז אותיות היו בסדר הנכון: אל''ף –יו''ד –נו''ן -''אין'', ואז היו לו חיים נצחיים. אבל אדם הראשון אכל קודם מעץ הדעת, וכך הוא יצר את המציאות של הסדר השונה: אל''ף – נו''ן – יו''ד - ''אני''. ועל זה הזהיר הקב''ה את אדם הראשון: '' כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּו (מעץ הדעת) מוֹת תָּמוּת''. כי אם אדם שם דעת, שכל והבנה לפני ביטול והכנעה – אז השפע, האור לא יורד בצורה נכונה דרך צינורות של בן אדם, גם גשמיים וגם רוחניים, וזה גורם למצבים של חולי ומוות גם בגשמיות וגם ברוחניות, חלילה. ואחרי שאדם הראשון אכל מעץ הדעת הקב''ה לא נתן לו לאכול מעץ החיים, כדי שמציאות ויצר אדם הראשון לא יישאר לנצח. איך לטפל בשורש של המציאות הזאת של חולי ומוות?

אומר הבעש''ט הקדוש:
והכוונה תהיה: להמשיך לו שער הנו''ן – על ידי זה יתרפא החולה, והוא כללות שם מ''ה ועל ידי זה הם נו''ן שערים.

כלומר, על ידי ביטול והכנעה לפני הקב''ה, על ידי התכללות בשורש יתרפא החולה.

כותב רבי מנחם נחום מטשארנביל:
ורפואות הבעש''ט נשמתו בגנזי מרומים היה רק על ידי ייחודים, שהיה מייחד ומעלה השכינה אל מידת אי''ן. (מאור עינים, פרשת נשא)

ועוד אומר הבעש''ט על מאמר רז''ל (ב-ק ל''ב ע''א) שהמתפלל על חבירו הוא נענה בתחלה:
צריך להבין למה נענה דווקא בתחלה, והעניין שהמתפלל על חבירו הוא צריך להעלות הגבורות והדינים לשרשם, אם כן הרי המתפלל הוא שם תחלה ואחר כך ממשיך על החולה גם כן, ולכן הוא נענה בתחלה.





No comments:

Post a Comment