Friday, December 15, 2017

מעדני הפרשה ערש"ק פר' מקץ חנוכה תשע"ח מקץ

בס"ד, ערש"ק פר' מקץ תשע"ח - ידידיי ומכובדיי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' 
מאת ישראל אהרן קלצקין‎ 
לית מילתא דלא רמיזי, וכל מה שקורה בעולם מרומז בפרשת השבוע. השבוע נסתלק לבית עולמו ארי"ה לי"ש (רבן של ישראל הרב אהרן יהודה ליב שטינמן זי"ע), והוא בן 104 שנים, והשבוע הגליון הוא מס' 104. אפשר למצוא רמזים בפרשה הקשורים לכל ענין שיוצא באותה פרשה. השבוע פגשתי יהודי עם מבטא פרסי כבד וביקש ממני רמז לחנוכה בפרשתנו, פתחתי חומש והראיתי לו מיד בפסוק הראשון איך מספר האותיות מרמז על מספר נרות חנוכה (הווארט במלואו מופיע בגליון), ועוד רמזים הראיתי לו, אך הוא לא היה מרוצה ושאל אותי אם אני יכול להגיד לו איפה מרומז סיפור נס חנוכה בשם הפרשה, ניסיתי אך ללא הצלחה, רק אז שלף היהודי את אמרתו כמנצח: מק"ץ ראשי תיבות 'מצאו כד צ'מן'...

בגליון 'מעדני הפרשה' (עמוד ב') הבאתי סיפור מדהים על רגישותו של מרן הגראי"ל זי"ע, שמשגיח רצה 'לזרוק' בחור מהישיבה ומה מרן ענה לו, שנאלם דום, ומענין לענין הבאתי עוד עובדא מהרבי מטאלנא זי"ע איך ש'טיפל' במשגיח שזרק בחור מהישיבה, כך שהמשגיח לא ישכח את זה לכל החיים, שוה להיכנס ולקרוא, יש בזה מסר עמוק ונוקב ששווה לספר הלאה.


ואביא לכם מעשה מכלי ראשון, בדידי הוה עובדה: רובכם יודעים כי היה תקופה בחיי בבחינת 'יוונים נקבצו עלי' ועשו לי כל מיני טרור ובזיונות בהמצאות שונות ומשונות שאלמלא חשתי אותם על בשרי לא הייתי מאמין שדבר שמכונה 'אדם' מסוגל לעשות כזאת, ואכמ"ל.

מלחמת המצווה שניהלו נגדי החל כאשר היה לי בית דפוס בירושלים, ואחד הליידיגייערס בא כמה פעמים לבקש שאדפיס ואדביק מודעות מלא השמצות נגד רבינו שנסתלק השבוע, כמובן שסירבתי, הנ"ל הדפיס והפיץ בעצמו תוך כדי שכיסה את ה'מודעות אבל' שהדבקתי יום קודם, כמובן שלא טמנתי ידי בצלחת והשבתי להם מנה אחת אפים ואף הדבקתי להם את הכינוי 'סיקריקים' שיאה ונאה להם ומשם התחילה הסערה ככדור שלג מתגלגל וההמשך ידוע. בהזדמנות אחת בימי השיא, נכנסתי לתפילת מנחה אצל הגראי"ל ואחר התפילה ניגשתי וסיפרתי לו בקצרה מה שאני עובר. מרן האזין בדומיה, וכשסיימתי לתאר את הסבל, שאל אותי: ומה אתה עושה בנידון? עניתי: כלום!, אמר לי רבינו: 'ס'יז צו פיל' (זה מדי הרבה), כשראה רבינו את התמיהה בפני, צחק ואמר: 'לאך זיך אויס, דאס וואס איך טו' (תצחק מזה, זה מה שאני עושה).
מי שהכיר את הגראי"ל יודע, כי הוא באמת לא היה זקוק לכל הכבוד שעשו לו השבוע במותו. אם כבר, לדעתי, הוא הרבה יותר נהנה ממה שה'ליידיגייערס' עשו בקסבה של מא"ש בשעת הלוויה, שעמדו ורקדו ברחבת בית תיפלתם ושרו שירי שמחה ופירסמו מודעת שמחה וחילקו לחיים וכו', איני יודע איזו זכות יש להם שזכו לשמחו, הוא התבטא הרבה פעמים, כי כנגד כל הכבוד שעושים לו הוא זקוק להרבה בזיונות לאזן את המשקל (באלאנ"ס בלע"ז), ובעיני רוחי הוא אכן עמד מלעילא וצחק ונהנה שם מן המראה.
אמר לי ראש ישיבה פיקח מירושלים: יש דברים שהם 'למעלה מטעם ודעת', לדוגמה: וכי שייך שנבין בדעתנו את 'החוזה מלובלין' שראה מסוף העולם ועד סופו? וכדו', זה כל כך רחוק ממושגנו עד שזה בחינת 'למעלה מטעם ודעת', כך גם יש מושג של 'למטה מטעם ודעת', אין באפשרות דעתנו להבין את מה שראינו השבוע ואין הגדרה אחרת כי אם זאת: 'למטה מטעם ודעת'.
ובכל זאת קבעו חז"ל 'והוי דן את כל האדם לכף זכות', ואם חז"ל אמרו 'כל' זה כולל גם אותם, אז כן, מכיון שאני מכיר אותם היטיב, זה אותם 'ליידיגייערס' שלחמו אז נגדי ולהבדיל נגד הגרי"ש אלישיב והגר"מ הלברשטאם והגר"מ בראנסדורפער וכו', אז אני כבר דנתי אותם אז לכף זכות ושום דבר לא השתנה. צאו ובידקו רובם ככולם מרי נפש שהחיים מעולם לא חייכו אליהם, חבורת רווקים / גרושים / פרודים / ערירים / דפוקים מסכנים וכדו', 
ואסיים בסיפור: יהודי היגר מאמריקה לירושלים והיה המום, ראיתי אותו מרים פאשקויל שהשמיץ מאן דהו, ותוהה: 'הזאת ירושלים שאמרו כלילת יופי'? איך יתכן שכל יום שופכים כאן את דמם של אנשים בפאשקוילים ובמודעות? כעבור מספר חודשים, כאשר הבין מי המפיצים העומדים מאחורי התעשייה הזאת, התבטא ואמר: 'איזה עיר קדושה ירושלים, חבורת משועממים נטפלים כל יום על מישהו אחר ואף אחד לא סופר אותם'. אין מזרזים אלא למזורזים: אל תתנו כסף: רבים נענו למגבית שאני עורך כעת עבור מקרה מאוד קריטי, אדם קרוב אלי, העובר טיפולים מהמחלה ל"ע מנין נפשות בביתו, ובתו מתחתנת שבוע הבא. אינך יכול לתרום?, לפחות תעביר את הקישור הנ"ל לכל אנשי הקשר ותפיץ כמה שיותר באימייל וזכותך יוכפל כי 'גדול המעשה יותר מן העושה'.
https://thechesedfund.com/cause/-3137



ישראל אהרן קלצקין 

No comments:

Post a Comment