מעדני הפרשה ש"ק פר' פנחס תשע"ז

לקוראי הגליון 'מעדני הפרשה' הי"ו

מורי ורבי הגאון רבי מרדכי דרוק זצ"ל היה מספר כי סיקריק נעמד פעם בבית הכנסת שבו ידידיו מתפללים (סיקריק בעצמו פטור מתורה ותפילה ומכל מצוות האמורות בתורה, שהרי תמיד הוא עוסק במצווה, וגם משום שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם) והלם בידו על הבימה והכריז: השגתי כסף לפאשקוויל, מי יודע על איזה פירצה?



והיה מסמיך לזה את סיפורו של פנחס בן אלעזר שנא' וירא פנחס...ויקח רומח... אמרו במדרש 'ראה מעשה ונטל רומח', כיום לצערנו התהפכו היוצרות, 'נוטל רומח ומחפש מעשה'...

מכיון שהשם סיקריקים נתפרסם בשבוע שעבר בין הבריות ביותר, העליתי מזכרוני סיפור אמת שמוסר השכל בצידו שמוכיח כמה מחשבת מצוה יכולה להגן ולהציל.

מעשה בסיקריק מזוייף

אלול תש"ע
זה עתה היגרתי מארץ ישראל ללייקווד, לא קל למי שנולד דור שלישי בירושלים, לקחת את המשפחה ולהגר לארה"ב, אחר מלחמת עולם קשה ומתישה, האמינו לי, שהשי"ת נתן לי כוחות להיאבק עוד 70 שנה, שרדתי מעל 300 סוגי פאשקווילים נגדי, כ-150 כתבות בעיתונים נגדי, ונדמה היה כי הם רק חישלו אותי ואימצו את כוחי, באשר ידעתי כי עשיתי את הדבר הנכון, לא הסכמתי שקירות ירושלים יהיו הפקר לכל צרוע וכל זב אשר החליט במחי מקלדת למרוח מודעות נגד גדולי ישראל ופאריה, ספגתי בתמורה מהלומות, פנצ'רים ברכבים, סתימת מנעולים, אמבולנסים באמצע הלילה, הטרדות ואיומים, אך זה לא הזיז אותי מעמדתי ולא חשבתי להישבר, הדבקתי להם את השם 'סיקריקים' שמתאים לפרצופם בול. באשר הסיקריקים מימי חורבן ביהמ"ק לחמו נגד רבי יוחנן ושאר גדולי ישראל ושרפו כל חלקה טובה בטענה כי לשם שמים כוונתם.

מסובב הסיבות רצה שאמלא שליחויות בגלות ארה"ב ובני משפחתי איוותה נפשם בקצת שקט שאחרי הסערה, ולכן בחרנו בלייקווד עיר שלווה ורגועה.

חשב אדם לעשות מצווה.
אחד מימי הסליחות של סוף אלול תש"ע, ראיתי על לוח המודעות מודעה בכתב יד בלשון הקודש, וכה היה כתוב בה: 'משפחה ברוכת ילדים שהיגרה זה עתה ללייקווד, זקוקה לסוכה (דפנות ו/או סכך), אפשר משומשת, להתקשר לטל.......'
התקשרתי לאותו יהודי, הזדהיתי בשמי ואמרתי לו, כי גם אני היגרתי זה עתה ובדקתי בהום-דיפו שתמורת 100 דולר אפשר לקנות פלטות עץ, הוספתי לו, כי אני בין כך מתכונן לרכוש לעצמי, אם רצונו בכך, אני יכול לרכוש כמות כפולה ואביא לו את זה עד הבית, ואין צורך בתשלום, שווה לי לזכות במצוה של סוכה למשפחה נצרכת בסכום כה פעוט.
הנ"ל ביקש ממני את המספר הטל' שלי ואמר שיחזור אלי אם הוא יצטרך ומאז ועד היום הוא לא חזר אלי לטלפון.

אדר תשע"א

'שומרי שבת', על השדרה ה-13 פינת 53, צומת העצבים של בורו פארק, שמעבר להיותה מרכז גדול לתפילה, זה גם הפך לצומת הטרמפים של בורו פארק, מנהג יפה הנהיג הגבאי המיתולגי ר' הלל שליט"א, מדי ערב, אנשים המחפשים טרמפ לאחד מערי הסביבה, ניגשים לר' הלל והוא מכריז אחר התפילה בקול גדול: 'איז העני וואן גאינג טו לייקווד, איז העני וואן גאינג טו מאנסי?' וכדו' (תרגום: האם יש מישהו שנוסע ללייקווד/מאנסי?).

יתרה מזאת: ר' הלל דנן אף פירסם מספר טלפון שמיועד רק לנהגים שמוכנים לקחת טרמפים וכך ניתן להודיע לו מתי יוצאים והוא מזווג לנהג את הטרמפיסטים שיהי' נוח להם.

לילה אחת, קרוב לחצות, הגעתי להתפלל מעריב ב'שומרי שבת' ור' הלל כבר מזהה אותי מרחוק ומכריז 'איי העוו א' קאסטימער פאר יו' (יש לי לקוח עבורך), יהודי בעל זקן עבות שעמד שם הצטרף אלי לאחר מעריב ויצאנו לדרך.


שאלתי לשמו והאיש נקב בשמו: ד. מ. שאלתיו אם קשור למשפחת מ' המתגוררת בסמיכות למגורי הורי בירושלים?, אכן, אישר האיש, וכאשר שמע את שמי סיפר כי למד בת"ת 'עץ חיים' עם אחי הגדול וכו', ועבר גלגולים רבים בארצות הגולה, גם סיפר כי כשהתגורר בארה"ק היה גולה למקום תורה בעיה"ק טבריה שהאברכים עוזבים את ביתם לכל ימות השבוע ורק בשבתות חוזרים לביתם, ומכך הסקתי כי מתלמידי ה'נַפָּח' הוא. המשך השיחה היתה מאופקת וחשתי שהאיש מהסס ורוצה לומר משהו אך קשה לו.

כאשר הגענו ללייקווד שאלתי אותו לכתובתו, האיש סירב, רק ביקש שאורידו בסמיכות לביכנ"ס מסויים, ולפני שיצא מרכבי פתח ואמר: התלבטתי אם לספר לך אם לאו, אך החלטתי כן לספר, ואני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון.

וכה סיפר: היגרתי לליקווד לקראת חודש אלול תש"ע, וקיבלתי אז טלפון מאחד מידידיי שבארה"ק והסביר לי שממש מן השמים שלחוני לגור בלייקווד וייעדו עבורי שליחות חשובה מאוד, שמכיון שהאויסווארף י.א. קלצקין היגר ללייקווד, ולא יתכן שניתן לו לישב במנוחה, אשר ע"כ שלחו לי באימייל כמה סוגי פאשקווילים נגדך שעלי להדפיס ולפזר בלייקווד וללמדך לקח שהעולם אינו הפקר.

תבין אותי, המשיך הטרמפיסט בסיפורו, מתלמידיו של ה'נַפָּח' הנני, וסבור אני כמותם ומאמין בשיטתם, אך אמרתי לידידי בטלפון כי לייקווד היא עיר התורה ואלול אינו זמן מתאים לפאשקווילים בעיר הזאת, לכן הצעתי להמתין עד אחרי ה'ימים נוראים' ואז לעשות את מלאכת הקודש.

ממשיך האיש ומגולל: כיון שמצבי הכספי אינו בכי טוב, תליתי פתקים במספר בתי כנסת בלייקווד וכתבתי בהם: 'משפחה ברוכת ילדים שהיגרה זה עתה ללייקווד, זקוקה לסוכה (דפנות ו/או סכך), אפשר משומשת, להתקשר לטל.......', תתאר לך שמכל לייקווד אף אחד לא נענה וטילפן אלי, רק אחד, וזה היית אתה, אמנם לא חזרתי אליך, אינני יודע אם בגלל שהתביישתי מעצמי, או כי באמת לא רציתי לקחת ממך, אך עשיתי חשבון הנפש כי מי שמתקשר ומציע עצמו להתנדב וכו' לא יתכן שיהיה כזה שייגעץ גדול שמצדיק לפזר פאשקווילים כאלו נגדו, ובפרט שראיתי בזה אות מן השמים שלא אעשה הדבר הזה נגדך.

נעניתי לאותו יהודי: דע לך שאינך שייך ל'סיקריקים', כי אצלם הראש עובד אחרת, סיקריק מן השורה יסביר לך כי אין זה אות מן השמים כי אם עצת היצר למנוע ממך מעשה קנאות לשם שמים, ואדרבא, זה מוכיח כי עליך להתחזק נגד היצר הרע וללחום ביתר שאת וביתר עוז...

שבת שלום ומבורך באיחולים שאף אחד לא יפול לידיהם ולפיותיהם ולפאשקוויליהם
ישראל אהרן קלצקין
להערות, להארות ולהצטרפות קבועה נא לכתוב לכתובת maadoney@gmail.com